חפשו אתנו בפייסבוק
 
 
 
   
בלוגים נוספים  
שוקי  בלס      
קרולין  גליק      
אבישי  עברי      
טל  גלעד      
שלמה  בלס      
   
 
 
דף הבית » בלוגים » הבלוג של העורכת קרולין גליק
 
הבלוג של העורכת קרולין גליק
המשבר האמריקאי-ישראלי: הגורם הישראלי
 
  17/03/2010 מאת: קרולין גליק
 

על פי השגריר מייקל אורן, יחסי ישראל-ארה"ב שרויים כעת במשבר החמור ביותר שידעו מאז שנת 1975. כיצד הגענו עד הלום?

 

ובכן, צריך לפרק את הסיפור לגורמים. קודם כל, הגורם הישראלי.

 

לא ברור עדיין מי נתן את האות - אם מישהו נתן בכלל אות - לעשות מההחלטה הלא-מעניינת במיוחד של הוועדה לאשר הקמת 1600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה סיפור חשוב וגדול. כפי שאנו מפרטים כאןבלאטמה, מספר ימים לפני ההחלטה, ח"כ יואל חסון מקדימה ידע להגיד בראיון לקול ישראל שתוך זמן קצר יחסיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מנהיגי העולם יתקלקלו באופן דרמטי. יש טעם לבדיקה שתבחן אם חסון ידע על מה שהוא מדבר או סתם דיבר כפי שהוא נוהג לעשות בדרך כלל. בכל מקרה, מה שברור הוא שהעיתונאים הבכירים של ישראל הזדרזו להאשים את ממשלת ישראל בהבערת יחסי ישראל עם ממשל אובמה. ראויים לשמצה מיוחדת בעניין  זה הם הפרשנים המדיניים של ידיעות אחרונות ומעריב שמעון שיפר ובן כספית.

 

יש אומרים כי ידיעות ומעריב החליטו לרוץ עם הסיפור ולהפוך אותו לעניין גורלי כחלק מהמערכה שהם מנהלים נגד נתניהו בניסיון להכריח אותו לפעול מול שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", ולצמצם את ההפצה של העיתון אשר מביא לפשיטת רגל כלכלית של מעריב ולהורדת ההכנסות של ידיעות באופן משמעותי. יכול להיות. מה שבטוח הוא שהמניע הפוליטי/אידיאולוגי גם כן משחק תפקיד מרכזי כאן. כבר מאז נאום אובמה בקהיר ביוני 2009, השמאל התקשורתי והפוליטי פועלים להחליש את ממשלת נתניהו על ידי האשמת הממשלה במצב הירוד של יחסיו עם ממשל אובמה.

 

אלוף בן מהארץ הגדיל לעשות כאשר ביולי פרסם מאמר בניו יורק טיימס בו התחנן בפני אובמה שידבר ישירות עם העם הישראלי על מנת להחליש את ממשלת נתניהו ולחזק את מחנה השמאל שרוסק בבחירות ונחלש עוד יותר בעקבות נאום קהיר. מנהיגת קדימה ציפי לבני כבר הפכה את ההאשמה כי "נתניהו הורס את יחסי ישראל עם ארה"ב" למנטרה.

כפי שראינו בתגובות התקשורת ושל לבני ואנשי קדימה לסיפור רמת שלמה, השמאל הישראלי בהחלט ראה בעניין אישור הבנייה ברמת שלמה דרך לנצל את עוינות הממשל כדי להחליש את נתניהו וממשלתו.

 

השאלה הנשאלת על ידי רבים היא האם היה שיתוף פעולה מוקדם בין השמאל לבין הממשל ביצירת המשבר. התשובה היא - יכול להיות. השמאל באופן כללי רואה בממשל אובמה המשך ישיר של ממשל קלינטון. בימי קלינטון, כזכור, התקשורת כמו גם מפלגת העבודה שיתפו פעולה במישרין ולעיתים בגלוי עם הממשל ועם השגרירות בתל אביב נגד ממשלת נתניהו הראשונה. אפשר אגב לכלול במעגל שת"פ הזה גם בכירים במערכת הביטחון של אותם ימים ובראש ובראשונה ראש השב"ב דאז עמי איילון והרמטכ"ל דאז אמנון שחק. כזכור, דרך שת"פ הדוק בין התקשורת, מפלגת העבודה ובכירים במערכת הביטחון לבין ממשל קלינטון, הצליחו שני הצדדים להפיל את ממשלת נתניהו הראשונה ולהעלות את ממשלת השמאל בראשות אהוד ברק לשלטון ב-1999. אין ספק כי זכרון תקופה זאת מניע את השמאל לפעול עם ממשל אובמה נגד נתניהו גם היום.

 

צריך לחבר את סיפור רמת שלמה גם לעובדה כי מאז נאום קהיר, השמאל הישראלי מנסה לעזור לממשל אובמה להכניס את ירושלים לאותו סטטוס של יו"ש. הרי אחד הדברים המרעישים בנאום ההוא היה הדרישה של אובמה להפסיק את הבנייה היהודית בירושלים כמו גם ביו"ש. כאשר נתניהו הקפיא את הבנייה ביו"ש הוא ניסה להפריד בין ירושלים לבין יו"ש.

דרך ההפגנות האנטישמיות של השמאל בשייח ג'ראח בהן דורשים אנשי שמאל לאסור על יהודים לממש את הזכויות הקנייניות שלהם בשכונות עם רוב ערבי בירושלים, ודרך הכיסוי האוהד לו זוכות ההפגנות האנטישמיות הללו על ידי התקשורת, השמאל משתדל לחזק את מעמד הממשל האמריקני בישראל. ומן הסתם, הממשל זקוק לחיזוק כאן. הרי בעקבות נאום קהיר, אחוזי התמיכה של היהודים בישראל באובמה עמדו על-6 אחוזים. כעבור חודשיים, אחוז תמיכה זה צנח ל-4 אחוזים.

 

זה הרקע הישראלי אם כן, למשבר הנוכחי עם ארה"ב.

 

ברור שהתקשורת, ויש להניח גם אנשי קדימה, האמינו כי המשבר, המבורך מבחינתם, תם עם סיום ביקור ביידן כאשר סגן הנשיא קיבל את התנצלותו המשפילה של נתניהו. עבורם, השבוע שנסגר ביום ששי היה סיפור הצלחה. בא ביידן, השפיל את נתניהו עד עפר. התקשורת הישראלית הציגה את נתניהו הן כפירומן מדיני והן כפחדן לחיץ... ושלום על ישראל. שבוע טוב עבר על השמאל.

 

אבל אז בא המשבר השני. אחרי שביידן כבר נסע, הילארי קלינטון תקפה את ישראל בראיון ל-CNN. אחר כך הגיעו יועציו של אובמה והתראיינו לכל רשת אפשרית ואמרו כי ישראל הורסת את סיכויי השלום באיזור, מסכנת את חיילי ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן ובכלל מעליבה את אובמה וכל הממשל שלו. הממשל יצר משבר בסגנון טאוויל פאדיחה.

 

המשבר הזה אינו רק לצריכה תקשורתית. הוא כולל גם מרכיב מעשי. קלינטון נתנה אולטימטום לנתניהו, או שהוא מקפיא את הבנייה בירושלים הרבתית ונותן עוד צעדים בוני אמון לפלשתינים - כגון שחרור מאסיבי של מחבלים מבתי הסוהר הישראלים - או שהממשל ימשיך לתקוף אותנו ואולי אפילו לא יספקו לנו נשק. אגב בעניין הנשק, יש דיווח אחד לפחות כי כבר חודשים רבים האמריקנים מעכבים משלוחי נשק חיוניים לישראל - אבל ניחא.

 

איך מסבירים את המשבר השני? התקשורת בכלל נמצאת במבוכהובבלבול. אנשי קדימה החליטו פתאום לשתוק. הם לא מבינים מה קורה כאן. ובכן, מה שהם לא מבינים הוא שזה לא שאובמה סתם רוצה - כמו קלינטון ונשיא בוש הראשון -- להפיל את הממשלה הימנית הנבחרת ולהחליפה בממשלה שמאלנית. הנשיא האמריקני ברק אובמה רוצה להחליש את ישראל כולה. הוא רוצה להחליש את ישראל לא בגלל שהוא רוצה שיחות שלום והוא חושב שכך מגיעים אל שיחות שלום. הרי ברור כי הלחץ שלו על ישראל רק מערער את היציבות האזורית ואף מגביר את הסיכוי שתפרוץ כאן מלחמה.

 

אובמה רוצה להחליש את ישראל כי הוא לא אוהב את ישראל ומאמין שהערבים הם הצד הצודק בסכסוך. וכפי שהוא אמר בנאום קהיר, לדעתו - כמו גם לדעת אחמדינג'אד - ישראל קיימת רק בגלל השואה והארץ הזאת באמת שייכת לערבים שנקראו לשלם את מחיר ההתנהלות הלא טובה של אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.

צריך להבין כי העמדה של אובמה כלפי ישראל איננה עמדה פופולרית בארצות הברית. אחרי סוף שבוע מנומנם משהו, ביום שני התעוררו תומכי ישראל והתחילו לתקוף את הממשל ולא רק בעיתונות השמרנית. מאמר המערכת של עיתון וושינגטון פוסט השמאלני יוצא במתקפה נגד יחסו של אובמה לישראל. כמו כן, עיתונאים בכירים ברשת CBS השמאלנית. והתקשורת השמרנית גם כן תוקפים את אובמה בחריפות. סנטורים וחברי קונגרס רפובליקנים תוקפים אותו גם כן.

 

בדרך כלל, נשיאים אמריקנים אנטי-ישראלים כמו בוש האב וקלינטון לא יצאו נגד ישראל באופן כה בוטה כי הבינו שישראל זוכה לאהדה רבה בקרב העם האמריקני. המוכנות של אובמה לצאת בצורה כל כך גלויה נגד ישראל אומרת שהוא מוכן לשלם על כך מחיר פוליטי.

 

זה מביא אותנו ללקח נוסף. השמאל טעה עד כה בקריאת ממשל אובמה כי סבר שברק אובמה דומה לנשיאים קודמים בכך שהוא אוהב את ישראל אבל לא אוהב את הימין הישראלי. ממשלת נתניהו הבינה את התמונה באופן דומה. גם היא סברה כי עם כל העוינות של הממשל כלפי ישראל, אפשר לגנוב איתו סוסים, שכן אובמה כפוליטיקאי לא יהיה מוכן לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך באימוץ מדיניות אנטי-ישראלית מובהקת. כפי שאנו רואים כיום, בזה טעו אנשי נתניהו בגדול.

 

בדומה למה שאנו רואים בהתעקשותו של אובמה להביא להלאמת מערכת הבריאות האמריקנית על אף העובדה כי העם האמריקני מתנגד למהלך בשיעור של 3:1, אובמה רוצה לנצל את זמנו בבית הלבן לחולל מהפכה רבתית באופייה של ארצות הברית. בנושאי פנים זה אומר להחליש ואף לשבור את המשק החופשי ולהפוך את כלכלת ארה"ב לכלכלה סוציאליסטית. ובזירת החוץ זה אומר לצמצם עד מאוד את המעמד הבינלאומי של ארצות הברית. תקיפת ישראל - במקביל להתרפסות אמריקנית כלפי איראן וסוריה, ונצואלה, קובה, רוסיה, סין כו' - היא חלק אינטגרלי בתורתו הפוליטית הרדיקלית של אובמה.

 

כאשר הוא התחיל להתרסק בסקרים בינואר, אובמה אמר כי אין לו בעיה לשרת רק קדנציה אחת. כפי שפרשנים שמרנים מסבירים, במישור הפנים, במידה ויצליח להלאים את מערכת הבריאות הוא ישנה את סדרי השלטון האמריקנים באופן כה רדיקלי, שיהיה כמעט בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחורה.  הדבר נכון גם לגבי מדיניות החוץ. אם אובמה יצליח להחליש את ישראל, בין השאר על ידי מניעת כל מהלך צבאי ישראלי נגד מתקני הגרעין האיראנים, אזי מי שיחליף אותו בבית הלבן, יהיה מי שיהיה, ימצא את עצמו במצב בו לא יוכל לתמוך בישראל באופן משמעותי. אם נוסיף למוכנות של אובמה לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני את המהלכים שלו להחליש את ארצות הברית עצמה בין השאר על ידי נטרול הארסנל הגרעיני שלה, אזי בעוד שנתיים ועשרה חודשים, במובנים מסוימים, יהיה מאוחר מדי לשקם את המעמד הבינלאומי של ארצות הברית. נוסיף לכך העובדה כי עם גרעון לאומי של 20 טריליון דולר - כאשר רוב החוב הלאומי מוחזק על ידי סין - ונמצא כי בעוד שלוש שנים יש סבירות מסוימת שארצות הברית תהיה עניה מדי לשקם את המעמד שלה בזירה הבינלאומית.

 

לסיכום, כאשר מנתחים את הרקעים השונים למשבר עם ממשל אובמה, אנחנו מבינים כמה דברים. ראשית, נכון שהממשל רוצה להפיל את ממשלת נתניהו אבל הוא יפעל בדיוק באותה צורה מול כל ממשלה ישראלית. כמו שאף ויתור ישראלי לא מספק את הערבים, כך גם אף ויתור ישראלי לא יספק את ממשל אובמה. ההקפאה ביו"ש הביאה לדרישה להקפיא בירושלים ולתביעה לשבת בשקט ולאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.

 

שנית, אובמה הוא אידיאולוג שמאלני קיצוני אשר מוכן להפסיד את השלטון מחר כדי לממש את מדיניותו היום וזאת תוך הבנה כי יישום מדיניותו היום יבטל במידה ניכרת את היכולת של הרפובליקנים להחזיר את הגלגל בעוד 3 שנים.

 

במצב זה, יש רק דבר אחד שישראל יכולה לעשות - לקדם את האינטרסים הלאומיים שלנו תוך קבלת המשבר עם ממשל אובמה כמצב נתון. אובמה כה עוין שהוא כבר הפך את עצמו לבלתי רלוונטי. ברור שהוא יגנה אותנו מה שלא נעשה על כן, עלינו פשוט לעשות את מה שצריך כדי להבטיח שישראל תשרוד ותהיה חזקה גם כאשר אובמה יעזוב את וושינגטון בעוד שנתיים ועשרה חודשים.

 
    הדפסת כתבה print שלח לחבר send תגובה לכתבה comment
 
תגיות: קרולין גליק | בלוג
 
 
 

facebookrsstwitteryoutube
הצטרפות לרשימת תפוצה
פוסטים אחרונים

דברים מכנס הג'רוזלם פוסט 2013

מדבר סקר תרחק

הכנס של הפוסט

עם חברים כאלה...

היהודים, אלו היהודים

"צדק חברתי" והדרך לשעבוד

מה זאת אומרת להיות "כמו באירופה"?

מה חדש במצרים?

פעילי שלום? לא ממש....

לכל הפוסטים

תגובות
 
 
 
פס
רוגטקה ניהול קמפיינים ברשת עיצוב ובניית האתר