חפשו אתנו בפייסבוק
 
 
 
   
בלוגים נוספים  
אבישי  עברי      
קרולין  גליק      
טל  גלעד      
שלמה  בלס      
שוקי  בלס      
   
 
 
דף הבית » בלוגים » הבלוג של העורכת קרולין גליק
 
הבלוג של העורכת קרולין גליק
ממשל אובמה הפתולוגי והתקשורת הישראלית
 
  19/11/2009 מאת: קרולין גליק
 

התקשורת בישראל לרוב איננה מסוגלת לקשר בין מה שקורה בישראל בכל הקשור לג'יהאד הפלשתיני/אסלאמי נגד המדינה היהודית, לבין מערכות ג'יהאדיסטיות במקומות אחרים באזור ובעולם. על כן, כאשר כבר במאי 2003 חיזבאללה התחיל לפתוח משרדים בדרום עיראק, התקשורת הישראלית לא ראתה בכך כל קשר אל המערכות המנוהלות נגדנו על ידי חיזבאללה ובעלי הבית שלו בטהראן, בסוריה וביש"ע.

כמו כן, כאשר נודע כי המחבל השיעי מוקתדא אל-סאדר, ששימש כמפקד כוחות הטרור השיעים בעיראק למשך כמה שנים, הוא בנו של מי שהיה ה"אדמו"ר" של חסאן נסראללה, התקשורת אצלנו לא חשבה כי ייתכן ויש קשר בין המלחמה המנוהלת נגד ארצות הברית בעיראק לבין המלחמה המנוהלת נגדנו, וכו', וכו'...

לרוב, ההתעלמות של התקשורת אצלנו ממה שקורה מסבבינו – במה שמכונה המעגל השלישי – נובעת מהתעקשותו של השמאל כי המלחמה נגדנו איננה קשורה לאידיאולוגיה אסלאמית או אפילו לאידיאולוגיה פאן-ערבית כי אם לגודלה המופרז לדעתו של מדינת ישראל. (עין ערך קירשנבאום נגד שלום).

זאת אומרת, היות והתקשורת אצלנו מתעקשת כי הסירוב של הפלשתינים לקבל את זכותנו להתקיים נובע מסירובנו לסגת מיו"ש ומירושלים, היא לא יכולה להבין את המשמעות של מתקפות המבוצעות על ידי אויבינו נגד מטרות לא ישראליות.

כל האמור לעיל עלה בראשי כאשר החלטתי כי יש טעם להתייחס בבלוג הזה לפיגוע בבסיס הצבא האמריקני בטקסס ב-5 לחודש. התקשורת אצלנו דיווחה על הפרטים העובדתיים של המקרה. נידאל מליק חסן קצין אמריקני ממוצא פלשתיני בדרגת רב סרן נכנס לתוך אולם צפוף בבסיס פורט הוד שבטקסס ופתח בירי לעבר החיילים. הוא רצח 12 חיילים, כולל חיילת בהריון ואזרח ופצע עוד 30 איש. עד כאן הדיווחים אצלנו – בלי פרשנות, בלי התייחסות לעובדה המזעזעת שהתקשורת האמריקנית כמו גם הצבא האמריקני, הבולשת הפדראלית וממשל אובמה מסרבים כאיש אחד להודות שחסן הונע מטעמים ג'יהאדיסטים.

אנחנו בלאטמה נתנו את הדעת על ההתייחסות הלא-תאומן של הממסדים האמריקנים לפיגוע הזה במהדורת השבט בשבוע שעבר.

אבל דבר אחד, היבט מרכזי אחר של הסיפור שנוגע לישראל באופן משמעותי, טרם לובן כאן כראוי. אנחנו לא נתנו את הדעת למה שעומד מאחורי הסירוב של ממשל אובמה להתמודד עם המציאות הברורה אשר מראה שמדובר בפיגוע טרור שבוצע על ידי איש ג'יהאד שאגב שירת כרב סרן בצבא ארה"ב.

המציאות הזאת ברורה לכל מתבונן. עזבו את זה שחסן צרח "אללהו אכבר" כאשר ירה בקורבנותיו. זה הכסף הקטן. ביוני 2007 חסן הכין והציג הצגת פאור-פוינט עם 50 שקופיות בה הצדיק בשם האסלאם מעשי טבח ורצח המבוצעים על ידי חיילים מוסלמים בצבא האמריקני נגדי חבריהם לנשק. זאת ועוד, בשבוע שעבר נחשף קשריו של חסן עם אימאם ששימש כמורה הרוחני של שלושה מחוטפי המטוסים ב-11 לספטמבר 2001. חוץ מזה, בכרטיס הביקור שלו חסן לא הזכיר בכלל שהוא משרת בצבא ארה"ב. במקום זאת, הוא תיאר את עצמו כ"SOA" או חייל של אללה.

על אף כל זה, במקום להכיר בעובדה כי מדובר בפיגוע ג'יהאדי לכל דבר ועניין, ממשל אובמה מתעקש כי מוקדם מדי להסיק מסקנות לגבי מניעיו של חסן. לא זאת בלבד, חבר הקונגרס פיטר הוקסטרה המכהן כרפובליקני הבכיר בוועדת המודיעין של הבית התחתון,מאשים את הממשל בהסתרת מידע אודות הפיגוע מהמחוקקים.  

כל זה צריך לענין את הציבור בארץ מסיבה אחת פשוטה. בסיפור המחבל הגי'האדי בצבא אנו צופים בהתמוטטות תפיסת העולם של אובמה לפיה אין דבר כזה טרור איסלאמי ואין קשר בין הקוראן לאלימות נגד לא-מוסלמים בשם הקוראן, ואף אחד לא מנהל מלחמה נגד ארה"ב. מדובר בתפיסה שאובמה חוזר ומדגיש פעם לאחר פעם ושבוטאה בצורה מפורטת בנאומו בקהיר ב-4 ליוני.

במקום להכיר בכישלון ופרימת התפיסה שלו, הממשל מאיים על כל מי שמצביע על התנפצותה. כך קרה שמזכיר ההגנה גייטס אמר בסוף השבוע כי הדבר שהכי מרגיז אותו בסיפור הטבח הוא שדולפים פרטים אודות קשריו של חסן לאנשי ג'יהאד לתקשורת. גייטס גם הבטיח לפטר כל מי שיימצא מדליף מידע על חסן לתקשורת.

תגובה זאת של הממשל צריכה לשמש חומר למחשבה של ממשלת ישראל ושל הציבור בכלל, כאשר אנחנו רואים את התנהלות הממשל בכל הקשור אלינו. מול ההתמוטטות הברורה של הקונספציה שלהם שישראל אשמה בהמשכיות הסכסוך הישראלי-ערבי עקב סירובנו לסגת לקווי הפסקת האש של 1949, הממשל ממשיך לתקוף. כך מגיעה דרישתו האחרונה של ג'ורג' מיטשל לאסור בנייה בגילה.

לדעתי, מדובר בסירוב פתולוגי להכיר במציאות על חשבון אידיאולוגיה. השאלה מה לעשות מול תופעה כזאת מן הסתם לא תידון בתקשורת אצלנו, שכן רוב אנשי התקשורת בישראל סובלים מאותה תסמונת. אולם כדאי לפתוח בדיון בכל זאת, כי דרך הטיפול הרצוייה בממשל הזה היא מבין הסוגיות הבוערות ביותר על סדר היום שלנו. ואם כבר פתחתי את הדיון, אז נדמה לי שהדבר היחיד שהממשלה שלנו כמו גם אנחנו כאזרחי המדינה יכולים לעשות הוא להמשיך לדבוק במציאות תוך קשירת קשרים עם זרים רשמיים ולא רשמיים בכל העולם כדי להפעיל לחץ על הממשל שלא להפריע לנו כאשר אנחנו פועלים בהתאם לתנאי השטח האמיתיים.

 
    הדפסת כתבה print שלח לחבר send תגובה לכתבה comment
 
תגיות: קרולין גליק | בלוג
 
 
 

facebookrsstwitteryoutube
הצטרפות לרשימת תפוצה
פוסטים אחרונים

דברים מכנס הג'רוזלם פוסט 2013

מדבר סקר תרחק

הכנס של הפוסט

עם חברים כאלה...

היהודים, אלו היהודים

"צדק חברתי" והדרך לשעבוד

מה זאת אומרת להיות "כמו באירופה"?

מה חדש במצרים?

פעילי שלום? לא ממש....

לכל הפוסטים

תגובות
 
 
 
פס
רוגטקה ניהול קמפיינים ברשת עיצוב ובניית האתר