חפשו אתנו בפייסבוק
 
 
 
   
 
 
עמוד הבית » זהירות ימנים ממנים
 
זהירות ימנים ממנים
הימין לא נבחר, הוא "משתלט"
 
printsendcomment
 


 

בטור פרשנות חושף היום יוסי ורטר מ"הארץ" את השקפתו על תפקיד בית המשפט בחברה דמוקרטית. היום נודע כי חבר הכנסת אורי אריאל מ"האחוד הלאומי" יהיה נציג האופויזציה בוועדה לבחירת שופטים, בעיתונים מיהרו לקונן על "השתלטות הימין" על מערכת אכיפת החוק בישראל. כך כתב ורטר בעיתונו: "בנימין נתניהו...החדיר את נציג הימין הקיצוני, חבר בסיעה בעלת מאפיינים כהניסטיים, אל קודש הקודשים: הוועדה לבחירת שופטים. בכך, הושלם כיתורם של המערכת המשפטית ושל בית המשפט העליון על ידי גוש הימין והדתיים בראשות נתניהו". מדוע הציג ורטר את בחירתו הלגיטימית והדמוקרטית של חבר כנסת שקט וצנוע לוועדה מוועדות הכנסת כ"כיתור"? נבין זאת אם נבין למה מתכוון ורטר בביטוי "קודש הקודשים". הקורא הנאיבי סבור אולי כי ורטר מתכוון לקודש הקודשים של העשייה המשפטית בישראל אך אין הדבר כך, ורטר מתכוון לקודש הקודשים של שלטון השמאל במדינה. מנין לנו? ראשית, לחברות בוועדה לבחירת שופטים אין קשר עם עשיית משפט במובנה הצר. הוועדה הרי ממנה שופטים מקצועיים וותיקים מתוך המערכת ולא יכולה למנות נציגים אקראיים שלה לשופטים בבית המשפט העליון. במילים אחרות, אין חשש שהוועדה תמנה שופט שאינו ראוי מבחינה מקצועית, החשש הטורד את מנוחתה של הקליקה המשפטית הבכירה, ואיתה הקליקה העיתונאית המשרתת ומייצגת אותה, הוא אבדן השליטה בדעותיהם של השופטים, כלומר מינוי שופטים שאינם אשכנזים ושמאלנים כפי שהיה נהוג עד היום.

 

ורטר יודע שהטענה שלו היא פוליטית-שמאלית במהותה ונזהר מלהאשים את אריאל בשחיתות, במיוחד שמולו התמודד נציג מפלגת "קדימה", שאינה ידועה דווקא בטוהר המידות של חבריה (בצירוף מקרים מעניין, כותרות הבוקר דיווחו על הרשעתו של של האוצר לשעבר מטעם "קדימה", אברהם הירשזון, בגניבת מליונים מקופת ההסתדרות). בעזרת תכסיס רטורי קושר ורטר את אריאל עם הפרת חוק ומציג אותו כעבריין ולא כיריב אידיאולוגי: " שלא לדבר על מה שיקרה ביום שבו יפונו מאחזים מיושבים. אריאל יחד עם כצל'ה, אריה אלדד והכהניסט בן ארי יקפצו שם על הגבעות לצדם של פורעי חוק בגיל העשרה וינאצו את נתניהו, את בית המשפט העליון שיתיר את הפינוי, את הפרקליטות שתכפה אותו. ואחר כך ינעל אריאל את נעליו החדשות, ויעשה את דרכו למשרד המשפטים, לבחור לנו שופטים". הרעיון שבית משפט מאוזן המאוייש על ידי שופטים היושבים בתוך עמם ולא מייצגים את שלושת המנדטים של מר"צ, לא יתיר מראש פינוי ישובים וכך יחסוך מאיתנו את המראות הקשים של מתיישבים הנאבקים עם כחות הבטחון לא עולה על דעתו של ורטר. 

 

אין זו הפעם הראשונה בה נותן ורטר ביטוי לתפיסה לפיה בית המשפט הוא מעוז פוליטי לגיטימי של השמאל, מעין נחלת אבות של"ימין" אין בה חלק אלא אם כן הוא "משתלט" עליה.  בפברואר 2007 הגיב ורטר בעיתונו על מינויו של פרופסור דניאל פרידמן לשר המשפטים על ידי רוה"מ דאז אולמרט בהשוואתו של פרידמן לטלי פחימה שהורשעה בעברות נגד בטחון המדינה, וכך כתב אז: "למערכת המשפטית יש שתי דרכים להתמודד עם המהלומה של מינוי פרידמן: להיכנס לתוך הבונקר ולהמתין לחילופי ממשלות, או לזרז את ההליכים הפליליים נגד אולמרט ולחתור ביתר שאת להפלתו, שתגרור גם את הליכתו של פרידמן". כלומר, ורטר, אחד מבכירי הכותבים של "הארץ", תופס את מערכת המשפט לא כסמכות השופטת כפי שלמדנו בשיעורי אזרחות אלא כשחקן לגיטימי במערכת הפוליטית והמפלגתית. השפיטה, ההכרעה בעניניהם של החשודים כי עברו על החוק, איננה כי אם כלי פוליטי, ברצותה, תיכנס המערכת ל"בונקר" וברצותה "תזרז הליכים פליליים" כנגד מאן דהו שאינה חפצה ביקרו. אם תפקידה של מערכת המשפט לתת נשק פוליטי בידי מפלגות מסוימות, אין תימה שורטר זועם על כי הנשק הזה הוצא מידו והושם בידי מישהו המאמין כי תפקידה של מערכת המשפט - לשפוט. אם זהו תפקידה של מערכת המשפט בתפיסת כתבי "הארץ", סביר להניח כי גם תפקידם של העיתונאים בחברה דמוקרטית לא ברור להם.

 
    הדפסת כתבה print שלח לחבר send תגובה לכתבה comment
 
תגיות:

 
 
ידיעות נוספות
 
תגובות
 
 

facebookrsstwitteryoutube
הצטרפות לרשימת תפוצה
תגובות
תגובותהכי חדשהכי פופולרי
תגובות
 
 
פס
רוגטקה ניהול קמפיינים ברשת עיצוב ובניית האתר